חוויות

בחיי היום יום, הטאי צ'י נותן לך פתח להסתכלות אחרת על הדברים. מגדיל את מספר הפתרונות שיש לך ויכול לתת לך פתרונות קלים יותר במצבי לחץ.
באווירה של עבודה מאוד עמוסה, יש לך כלי מצויין לקחת בעזרתו פסק זמן, לנקות את הראש.
הרבה פעמים לא מרגישים את ההבדל עד שמתחילים להתאמן.
רק אז מרגישים כמה היינו מכווצים קודם.

הייתי מתלמידיו הראשונים של מאסטר ניר בארץ ומאז 1986 אני מתאמן איתו.
למרות שבאתי מעולם הקראטה והתנועות הרכות נראו לי מוזרות בהתחלה, די מהר הבנתי את העוצמה והעומק שמסתתרים בהן. התרומה של הטאי צ'י לבריאות, לכוח הפיזי ולשקט הפנימי שלי כל כך גבוהות, שאני לא יודע אם הם יכלו להגיע ממקום אחר.
במקצוע שלי אני נמצא הרבה בחו"ל והגוף די תשוש לפעמים מאופי העבודה.
התרגול תורם לי מאד לשמור על שפיות גופנית ונפשית.

התחלתי להתאמן בטאי צ'י ב- 1993 ומיד נתפסתי בקסם של אמנות הלחימה העתיקה הזו.
מצאתי את עצמי משתתפת בכל השיעורים ובגלל שכל המדריכים למדו באותה שיטה, יכולתי בקלות לעבור משיעור לשיעור. מצאתי את עצמי מדריכה נכי צה"ל בבית הלוחם ומדריכה קבוצה קטנה של נשים אצלי בבית. השתתפתי כל שנה בסדנאות אימונים מרוכזות עם ראש השיטה העולמי ונסעתי אליו כמה פעמים לאימונים בארה"ב.
אפשר להגיד שמבחינה בריאותית הטאי צ'י שינה את חיי - הוסיף לי כוח, מרץ, גמישות, שיווי משקל ותחושת איזון.
בגיל שישים אני בריאה יותר מאשר בכל שלב אחר בחיי.

התחלתי את הטאי צ'י עם מיגרנות ובעיות לחץ דם. אחרי חצי שנה של אימונים כבר היתה הטבה משמעותית.
בעבודה זה עוזר לי לנהל את הדברים בראייה יותר רחבה מצד אחד וממוקדת מצד שני, תוך הבנה של הפרטים והבנה של סך כל הגורמים העובדים במערכת.
כל תורות הניהול היום מתמקדות בניהול דרך שינוי. הטאי צ'י הוא שינוי מתמיד, זרימה מתמדת.
צריך רק קצת סבלנות והדברים מתחילים לזרום. זה טוב לבריאות, זה טוב למקצועיות, טוב למשפחה.

כשהילדים שלי קצת גדלו, חיפשתי להם חוגים ובמקרה מצאתי את הטאי צ'י ואימצתי אותו לעצמי.
בהתחלה לא הבנתי מי נגד מי, אבל עם הזמן קיבלתי מעין שריון פנימי, עוצמה פנימית, הרגשת ביטחון.
הטאי צ'י עזר לי מאוד בהתמודדות, גם עם מצבים אישיים וגם עם מצבים בעבודה.
במצבי לחץ הוא מאפשר לי לצאת מחוץ למצב, עוזר להתמקד.
הטאי צ'י מלמד אותך להתמודד, להביט סביבך, לא להתעלם משום דבר.
זה עוזר בכל תחום בחיים ואם עושים את הדברים נכון בסוף זה יוצא נכון.

התחלתי עם הטאי צ'י אחרי שהאופטיקאי שלי המליץ לי לעסוק במשהו מרגיע.
חוץ מעיניים חלשות היו לי גם קימור יתר ברגליים, בעיות בחזה, בצוואר ובמפרקים.
אחרי חצי שנה של אימונים, כל הבעיות שהיו לי נעלמו. באתי בשביל העיניים וזה סידר לי את כל הגוף.
לפני שהתאמנתי בטאי צ'י נהגתי לכתוב לא נכון עם הגיר על הלוח. הטאי צ'י הגביר לי את המודעות לתנוחה נכונה והגוף שלי התחיל לחפש אותה באופן טבעי.
זו בעצם הרפואה הטובה ביותר.

עשיתי טאי צ'י ביפן וחיפשתי מקום בישראל, שישמור על האופי המסורתי של הדברים כמו שראיתי אותם במזרח.
חיפשתי אצל הרבה מדריכים ואת ההתייחסות האותנטית ביותר לדרך המסורתית מצאתי במרכז הישראלי לטאי צ'י. ככל שאני מתקדמת עם השנים אני מרגישה שאני משתפרת.
היכולות שמעניק הטאי צ'י ליצירת מעגלים עם עובדים ואנשים בחברה וליצירת דינמיקה של שיתוף והקשבה, הן יכולות חסרות תחרות בעולם ההי טק שבו אני חיה. הטאי צ'י מאפשר לי להיות מידי פעם רכה ומידי פעם תקיפה אבל תמיד עם עוצמה ושליטה.
כשגיליתי שאני יודעת לשלוט בנשימה ולנשום מהבטן זה מאוד עזר גם ללידות שלי להיות מהירות וטבעיות, מה שלא היה לי בשתי הלידות לפני שהתחלתי להתאמן.

את רוב זמני אני מבלה בישיבה מול אנשים, מול מכשירים ומול המחשב.
חבר שראה שאיני יכול לשבת יותר מעשר דקות בגלל כאבי גב, הציע לי לבוא איתו ולראות מורה נפלא לטאי צ'י ששינה את חייו.
מאז אני מתאמן תחת הנחייתו של מאסטר ניר מלחי. את כאבי הגב כבר שכחתי מזמן והטאי צ'י הוביל אותי למקומות שלא ציפיתי מעולם למצוא בהם את עצמי.
למרות שכל חיי למדתי - החל מבית ספר היסודי דרך דוקטוראט וכלה במחקר, דווקא בטאי צ'י למדתי את דרך החיים של לימוד רצוף ושיפור עצמי דרך התבוננות ישירה על העובדות והתבוננות עצמית ללא משקפיים (ורודים או כהים). מה עוד אפשר לבקש?